חיפוש

איך את עושה את זה?

עודכן ב: 11 פבר 2019



לא פעם אני נשאלת על ידי משפחות איך זה ייתכן שאיתך אמא או אבא חוזרים "להיות הם" פתאום ומי שחשבנו שמזמן חדל להתקיים שב ומתגלה לפתע?

פעמים רבות אני שומעת את המילים "וואו, החזרת את אמא לחיים"..

אני רוצה להציע נקודת התבוננות מעט אחרת על המצב החדש הזה שהגיע לפתחם ללא הזמנה, לשתף אותכם ולפתוח צוהר לכמה מן האמונות אותן אימצתי במהלך שנות העבודה

שלי עם אנשים מקסימים - בני המשפחה שלכם.

 על אף הקושי להאמין, אני נוכחת פעם אחר פעם ובעוצמה רבה כי בידינו לעזור הרבה יותר ממה שניתן לשער!

כולנו רוצים להאט את קצב התקדמות התהליך אבל רובנו לא יודעים איך לעשות את זה.

אנחנו פונים לרופאים בתקווה ש"יתנו משהו" להאט את התקדמות השכחה והבלבול-

תרופה, מדבקות, סדנאות לשיפור זיכרון ומקווים לטוב.

לא פעם התחושה היא כי היינו רוצים לעשות יותר אבל אין בידינו את הכלים. אנו נוטים להתייאש ונותרים עומדים מן הצד, מתבוננים בעצב.

נתחיל בהחלטה לנסות לקבל עד כמה שניתן את המצב כמו שהוא, נחליט להמשיך לנהל בית סבלני בית בו שוררים שמחה, אופטימיות והומור (הרבה הומור!) ורוגע.

אני מאמינה בכל ליבי כי כל יום שעובר בתחושת אסון או טרגדיה שפקדה אותנו הוא יום מבוזבז.



בשעת הטיפול שלי אני מתכווננת כל כולי לכך שמי שמולי ישוב להרגיש משמעותי וקיים, 

יחוש כי יש מי שמקשיב לו, ירגיש מובן. ירגיש כי יש לו מה להגיד בעולם הזה.

אני מקשיבה למילים או המשפטים הנאמרים, נכנסת לעולמו ומנסה להבין מה הוא בעצם אומר לי. אני מקשיבה באמת עם הלב לא עם הראש.

הם, בדיוק כמונו זקוקים לקשר וקרבה ולו יכלו והבחירה היתה בידיהם, היו מחזירים את הגלגל אחורה ומבטאים את עצמם באופן הבא:

זו אני פה

אמא שלך 

לא בחרתי להשתנות

לא בחרתי להתנהג באופן לא צפוי או להתבטא באופן מבולבל וקטוע

הקשיבו לי

נסו לא להתווכח איתי

מצאו משמעות במילים שלי גם אם הן נשמעות לעיתים חסרות משמעות

הפכו כל ניסיון שלי לתקשר לחגיגה ותנו לי תוקף

זכרו בבקשה מי אני והתנהגו אלי כרגיל

דברו בגובה העיניים שלי, לא מעל ראשי אני שומע/ת ומרגיש/ה הכל

שתפו אותי, התייעצו, צחקו איתי, בלו איתי

אל תחביאו אותי או הסתירו אותי מפני חברים

התנהגו לידי בטבעיות ממש כמו פעם

אם אפשר, מצאו בעצמכם כוחות לשיר לי שירים שאני אוהב/ת 

זה תמיד יחזיר אותי לעצמי וירומם את מצב הרוח שלי

תזייפו, תשירו בקול צרוד, לא נורא, לי זה ממש לא אכפת

הקיפו אותי בילדים, נכדים ונינים, בבעלי חיים אם אפשר

צאו איתי החוצה לטבע ותפגישו אותי עם החיים

אני ארגיש שאני מוקפ/ת באהבה וחיים, מבטיח/ה שארצה להישאר אתכם עוד

שאתאמץ יותר לתקשר, שאיהנה מהחיים ואפילו אפתח להזדמנויות חדשות 

לצייר, לרקוד, להאזין  למוסיקה  

כל יום הוא אתגר בפני עצמו וניתן להפיק ממנו את המיטב!!